טימפנומטריה (Tympanometry)–מטרת הבדיקה, אופן ביצועה ועוד

הרבה איברים ומערכות צריכים לפעול היטב כדי שאנו נהנה משמיעה תקינה. תקלות שונות באיברים הקשורים למערכת השמיעה גורמים לירידה ברגישות האוזן, בטיב האותות החשמליים המוזנים אל המוח דרך עצב השמיעה וביכולת של המוח לפענח את האותות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-15%מתושבי ישראל סובלים מליקוי שמיעה מדרגת חומרה כזו או אחרת. בקרב בני הגיל השלישי מספר זה עולה עד לכדי 40% ואף יותר.


כאשר מתעורר חשד לפגיעה בשמיעה ניתן להיעזר בבדיקות שמיעה שונות כדי לקבוע אם אכן ישנה כזו ובהמשך גם לברר בדיוק מה הבעיה (אבחון) ולהחליט מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עמה. בדיקת טימפנומטריה (היענות אקוסטית) מיועדת לבחון את תפקודם של עור התוף ומערך שלוש עצמות השמע הזעירות שבאוזן התיכונה (ארכוף, פטיש וסדן). לפניכם סקירה קצרה שבכוחה לספק מענה לשאלות כגון מי מופנים לעבור בדיקת טימפנומטריה? איך מבוצעת הבדיקה? מה ניתן להסיק מתוצאותיה? מה קורה הלאה אם התוצאות אינן תקינות? ועוד.



מה בודקים?

כולנו יודעים שגלי קול המתפשטים באוויר ומוצאים דרכם אל אפרכסת האוזן שלנו מתועלים דרך האוזן החיצונית, מגיעים אל עור התוף וגורמים לו לרטוט. בתוך האוזן התיכונה (חלל זעיר, מלא אוויר, השוכן בין עור התוף ואיבר שיווי המשקל) ישנן שלוש עצמות זעירות שתפקידן להעביר את תנודות עור התוף אל המקום בו הן מיתרגמות לאותות חשמליים ומוזנים אל המוח באמצעות עצב השמע. בדיקת טימפנומטריה נועדה לבחון את תפקודו של עור התוף עצמו ולעמוד גם על טיב העברת תנודות אלה הלאה, באמצעות מנגנון שלוש עצמות השמע הזעירות, אל עצב השמיעה.



מי מופנה לבדיקת טימפנומטריה?

יתכנו מגוון מצבים בהם כדאי לבצע בדיקת טימפנומטריה, כך למשל כאשר כבר זוהתה בעיה בשמיעה (בדיקות במכון שמיעה מצביעות על כך) ורוצים לדעת אם המקור לה הוא בתפקוד לא תקין של עור התוף ו/או עצמות השמע. אצל תינוקות, שאינם יכולים לעבור בדיקת שמיעה רגילה הדורשת הבנה ושיתוף פעולה, בכוחן של בדיקות טימפנומטריה לסייע לברר אם יש בעיה בשמיעה או לא.



איך מבוצעת הבדיקה?

העיקרון מאחורי בדיקת טימפנומטריה הוא חשיפת עור התוף ללחצי אוויר עדינים ומשתנים תוך מדידה ורישום התנודות הנוצרות בעור התוף עצמו ובעצמות השמע כתוצאה מהפעלת לחצים אלה. הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר המכונה "טימפנומטר", היא מבוצעת ללא הרדמה כלל (אפילו לא אלחוש מקומי), אינה כואבת ונחשבת בטוחה מאוד (הסיכוי לסיבוכים או נזק כתוצאה מן הבדיקה שואף לאפס).


כל אוזן נבדק לחוד, דרך האפרכסת ובמורד האוזן החיצונית מחדירים צינורית דקה האוטמת מעבר אוויר ומאפשרת יצירת שינויי לחץ עדינים ומבוקרים על עור התוף. תנודותיו של עור התוף נמדדות ונרשמות (על גבי טימפנוגרף, כיום ממוחשב כמובן), בנוסף נבחנות תנועות עצמות השמע הזעירות שבתוך חלל האוזן התיכונה. כך ניתן לקבוע עד כמה תנודות בעור התוף אכן מועברות באופן תקין אל עצב השמע.



מה ניתן להסיק מתוצאות הבדיקה?

תוצאות תקינות בבדיקת טימפנומטריה מעידות על כך שעור התוף מגיב היטב לגלי קול המגיעים אליו ושעוצמות השמע מעבירות באופן תקין את התנודות בעור התוף אל עצב השמע. במקרים בהם הבדיקה מראה שעור התוף אינו מגיב באופן המצופה ללחצי האוויר העדינים המופעלים עליו הדבר יכול להעיד על בעיה כגון נקב בעור התוף, נוזלים באוזן התיכונה, בעיה באוורור האוזן התיכונה ועוד. ייתכן מצב בו בבדיקת טימפנומטריה יסתבר שעור התוף עצמו מתוח, חופשי ונע היטב בתגובה ללחצי האוויר המופעלים עליו אולם עוצמות השמע אינן מגיבות כמצופה ואינן מעבירות כהלכה את תנודות עור התוף אל עצב השמע ולכן נצטרך לשקול להעזר במכשירי שמיעה.